מאמרים

כפר שמריהו
כְּפַר שׁמַרְיָהוּ היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל. כפר שמריהו שוכנת בשרון הדרומי צפונית להרצליה סמוך לכביש 2 כ-9 קילומטר צפונית לתל אביב. היישוב גובל ברשפון בצפון ובהרצליה ביתר שלושת עבריו.
היישוב מדורג במקום גבוה מאוד בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10), ומתגוררים בו רבים מהתושבים העשירים ביותר בישראל.
כפר שמריהו נוסד ב-20 במאי 1937 כיישוב חקלאי על ידי חברת רסקו עבור עולים מגרמניה, ונקרא "כפר שמריהו – התיישבות יהודי גרמניה על שם שמריהו לוין". היישוב הוקם על שטח של 600 דונם שהחברה רכשה ויועד להקמת 40 משקים מלאים, שלושים משקי עזר ועשרים מגרשים לשיכונים. עוד לפני ההקמה הכינה החברה כביש פנימי, קדחה באר והחלה בבניית המשקים. החברה הדגישה את המרחק הקצר לתל אביב, אשר לאחר סלילת הכביש החדש יהיה 17 קילומטר בלבד. בסוף שנת 1938 היו במקום כ-60 משפחות והשפה השלטת הייתה גרמנית. חיי התרבות התרכזו סביב בית הכנסת בו התקיימו חוגי לימוד בשבתות. בשנת 1939 הקים משה פרנקנטל את מחלבת "נגה" בכפר. ב-1953 הפכה המחלבה לחברת "טנא נגה" כאשר לפרנקנטל חברה אגודת "טנא", אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית. בשנת 1949 תיאר מאמר בדבר את היישוב:
"לכאורה מראה חקלאי למושבה. משקים, רפתות, לולים – אך למעשה רק חלק קטן מתושביה הגשימו את החזון … חזון ההפיכה מאיש העיר לעובד אדמתו. רובם לא עמדו בניסיון הגדול וחזרו לאמנותיהם הקודמות. … חלקם עזבו את הכפר ועקרו העירה, ויש שהגרו לחוץ לארץ, לאמריקה. גם את חזונם המשותף הפרו … חשבו ליצור צורה חדשה של התיישבות בארץ, מין מיזוג בין המושב והמושבה … וכך הפך המושב הנאה למושבה רגילה שברגילות, ללא חזון."
חבר ועד הכפר הציג את הדברים כך:
"אמנם רק 50 אחוז מתושבי המקום הם בעלי משקים המתפרנסים על חקלאות, שאר התושבים הם פועלים שכירים, בעלי מלאכה העובדים בכפר ומחוצה לו, אנשי תעשייה ובעלי מקצועות חופשיים שתעסוקתם היא בעיר. יש גם אמידים המתקיימים על הכנסות הונם, מקומות קיט ופנסיונים מספר, אף על פי כן החקלאות היא השולטת מבחינה כלכלית שליטה גמורה בכל חיי הכפר המתנהלים על יסודות קואפרטיביים."
בשנת 1949 קלט הכפר עולים חדשים בעלי אמצעים וחסרי אמצעים וכדי להתרחב ביקש שיוקצו לו קרקעות נוספות. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950. באותה תקופה סופחו ליישוב שטחים מהכפר הערבי אל-חרם, שתושביו עזבו אותו במלחמת העצמאות ושהבעלות על אדמותיו נשללה מהם בחוק נכסי נפקדים. תחילה היה למושב אופי חקלאי, אך ככל שחלפו השנים התחזק אופיה העירוני של המועצה. כמעט כל בתי כפר שמריהו הם וילות יוקרתיות.
בשנת 1962 הוקמה בכפר שמריהו קהילה רפורמית, מהראשונות בישראל. הקהילה התקשתה למצוא מקום לתפילה בגלל התנגדות של ועד היישוב להימצאותה בכפר. לקראת שמחת תורה חייב בג"ץ את המועצה להשכיר לקהילה הרפורמית את אולם ההתעמלות לצורך תפילה.
כרבה של המועצה המקומית כיהן עד פטירתו בשנת 2005, הרב שמואל אבידור הכהן, שרבנותו נשאה אופי פלורליסטי. אחרי פטירתו, משך ארבע שנים, מילא את מקומו ברבנות הכפר בנו, הרב יעקב דוד הכהן, ומסר מדי שבוע שיעור ביהדות שמשך אליו קהל משתתפים רב, מכל גוני הציבוריות הישראלית.
ראש המועצה המקומית הוא דרור אלוני, לשעבר מנהל הגימנסיה הרצליה בתל אביב ובנה של שולמית אלוני (שהתגוררה אף היא בכפר שמריהו עד מותה), שנבחר פעם נוספת, כמועמד יחיד, בבחירות 2013.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2015, מתגוררים בכפר שמריהו 1,856 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה המקומית מדורגת 10 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.
אתרים בעלי חשיבות
בית המועצה הישן שכן בתחנה של משטרת היישובים העבריים, הממוקמת מאחורי המרכז המסחרי, בדרומו של היישוב.
בית ראשונים ברחוב הזורע 24 הוא אחד מבנייני המגורים הבודדים בכפר שנשמר כפי שהיה עם הקמתו. הבית היה ביתם של יוסטין ולילי קלימן שנמנו עם ראשוני העולים מגרמניה אשר יסדו את היישוב. יוסטין קלימן שימש כראש המועצה הראשון בין השנים 1950-1951, ובערוב ימיה תרמה אותו לילי קלימן למועצה, למען הנצחת דור המייסדים ומורשתם. הבית שלא הורחב ואשר בו ריהוט וחפצים מקוריים, שופץ יחד עם הרפת ובית אמון הצמודים לו, וביום העצמאות תשס"ז נחנך במקום מוזיאון לתולדות הכפר. בחצר מוצגים כלים חקלאיים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הראשונים
בית לוין הקרוי על שמו של שמריהו לוין – לאחר שהוחלט לקרוא ליישוב על שם שמריהו לוין, החליטו ידידיו להקים לזכרו בית עם וארכיון לזכרו. ידידיו אספו את הכסף ונבנה מבנה גדול על גבעה במרכז גן כפר שמריהו שהתפרש על 12 דונם. המבנה נבנה מבטון מזוין, בשל מיקומו על גבעה חשופה לירי. הבית היה בין שתי קומות והקומה הראשונה נחנכה, עוד טרם שהקומה השנייה הושלמה, בדצמבר 1939. במקום התקיימו קורסים של ההגנה והוא שימש כתחנת מעבר למעפילים. כיום שוכנת בבניין המועצה המקומית, ובחזיתו פרוטומה של שמריהו לוין ושלט לאמור "הבית הזה, והכפר הזה, זיכרון הם, לשמריהו לוין". חזית המבנה מופיעה במרכזו של סמל המועצה המקומית.
מערות שמריהו בצפונו של היישוב הוא אתר ארכאולוגי ובו ריכוז מרשים של כ-100 מערות קבורה עתיקות, שמחצית מהן סתומות. בשנת 1940 נחקר האתר על ידי פרופ' אלעזר ליפא סוקניק ונמצאו בו רצפות פסיפס, ארונות קבורה וסרקופג שלם. האתר מתוארך למאה ה-5, ושימש כבית הקברות השומרוני של אפולוניה הסמוכה בתקופה הביזנטית. השימוש במקום פסק לאחר המרד השומרוני. בהתאם לעונה פורחים באתר פרחי סתוונית היורה, אירוס ארץ ישראלי, תורמוס ההרים, ציפורנית, פרג אגסני וחרצית עטורה.
בריכת כפר שמריהו – בריכה עונתית ממזרח למסילת הרכבת ובקרבת רחוב המעפילים. בריכה זו היא המשך צפוני של בריכת החורף "הבאסה" בהרצליה, ומקיימת מגוון צמחייה ובעלי חיים.
מרכז וייל לתרבות ולקהילה שוכן בצפונו של היישוב. הוא הוקם במימון עזבונו של ד"ר ברוך וייל ששימש כראש המועצה בין השנים 1951-1965, ונחנך בשנת 1994. במקום ספרייה, אודיטוריום שבו 275 מקומות ישיבה, אוסף פסלוני שנהב שנתרמו על ידי לילי וזלמן דנקנר וגן פסלים המציג את פסליה של קטה אפרים מרכוס. סמוך למרכז וייל שוכן בית סניור הבנוי בצורת משושה והמשמש כמועדון. המבנה קרוי על שמו של ליאון סניור, טייס שנפל עם מטוסו במלחמת העולם השנייה ואחיו של בוריס סניור.

כפר שמריהו
כפר שמריהו הינה מועצה מקומית הנמצאת צפונית להרצליה ובמרחק נסיעה קצר מתל אביב. מדובר באחד היישובים היוקרתיים ביותר בארץ, בו מתגוררים רבים מתושביה המבוססים של ישראל. בכפר שמריהו ניתן למצוא לא מעט וילות גדולות ומפוארות וגם בתים צמודי קרקע בני עשרות שנים. לאחרונה זוכה כפר שמריהו לתנופה נוספת בזכות כמה פרויקטי בניה חדשים וקרקעות, המוצעים בה למכירה.
קצת היסטוריה ורקע כללי
המועצה המקומית כפר שמריהו הוקמה באופן רשמי במאי 1937 והיתה בתחילת דרכה ישוב חקלאי, שיועד לעולים החדשים שהגיעו לישראל מגרמניה. באותה התקופה מדובר היה בשטח של 600 דונמים עם אפשרות להקמה של 40 משקים, 30 משקי עזר ועוד עשרים מגרשים עליהם ניתן לבנות שיכונים. המשפחות הראשונות שהתגורר בכפר שמריהו היו ממוצא גרמניה וחייהם נסובו סביב לימודי תורה בשבתות וסביב חיי הקהילה כולה. עם השנים גדל היישוב, הגיעו אליו עולים חדשים נוספים ובעיקר כאלה שהיו חסרי אמצעים ובשנת 1950 הוכרז כמועצה מקומית. במקביל סופחו לה שטחים מהכפר הערבי הצמוד אל חרם, שתושביו עזבו במהלך מלחמת העצמאות. עשר שנים אחר כך הוקמה בכפר שמריהו קהילה רפורמית, הנחשבת עד היום לבין הראשונות בישראל, שתחילה זכתה להתנגדות מצד תושבי המועצה. לאט לאט למדו תושבי כפר שמריהו לקבלה ולקחו בה גם חלק. היום מדובר במועצה מקומית, הנחשבת ליוקרתית ומבוססת מאד ובעיקר כזו עם יתרונות רבים, שאחד המרכזיים שבהם הוא מיקומה המצוין, בסמוך לכביש החוף, חוף הים והמרינה ולא רחוק מערים גדולות ומרכזיות.
מאפייניה של האוכלוסייה במקום
מרבית תושביה של המועצה המקומית כפר שמריהו הם אקדמאיים ובני הצווארון הלבן. אחוז גבוה מהם הוא ממוצע אירופאי וחלק ניכר הם צברים, ילידי ישראל. אחוז קטן מתושבי המקום הם ממוצא אפריקאי או אסיאתי ומאמריקה. יותר ממחצית התושבים במקום הם אקדמאים וכמעט כולם נחשבים לתושבים וותיקים בארץ, מלבד אחוז קטן של עולים חדשים שהגיע בשנות התשעים. הבתים בכפר שמריהו הם בתים גדולים, בני חמישה חדרים ומעלה ומעל ל – 65 אחוז מהם הם בבעלותם של תושבי המקום.
בתי הספר והגנים המוצעים לילדים
בשל קרבתה של המועצה המקומית כפר שמריהו אל הרצליה, יכולים ילדי המועצה לנצל את בתי הספר הרבים שבעיר וגם את הגנים השונים. נכון להיום ישנם שני גנים לילדים בכפר שמריהו. בית ספר הקרוב אל המועצה הוא בית הספר נוף ים, שנמצא במרחק לא רב ופתוח לילדי כפר שמריהו גם כן.
בתי עסק, גנים ומקומות בילוי
תושבי כפר שמריהו נהנים לאורך כל השנה משפע של פעילויות, המתאימות לכל הגילאים. בחודשי הקיץ מתקיימות קייטנות שונות לילדים ובשעות הערב ישנם אירועים שונים למבוגרים. מרכז וייל הוא אחד המתחמים החשובים באזור, המיועד לקהילת המקום ובו שלל של פעילויות תרבות ואמנות. המרכז פתוח לאורך כל שעות היום ומתקיימות בו הצגות תיאטרון, פועל בו מועדון לאוכלוסייה המבוגרת וגם חוגים בתחומים שונים. מי שמבקר בכפר שמריהו סביר שלא יפספס את אחד המבנים החשובים במקום, בית ראשונים, שנשתמר עוד מאז ימיה הראשונים של המועצה. גם בית המועצה הישן, הוא מבנה היסטורי חשוב וגם אנדרטת הבנים, שהוקמה לזכר הנופלים במלחמות ישראל. אתר ארכיאולוגי מעניין, שנמצא בחלקה הצפוני של המועצה המקומית כפר שמריהו הן מערות שמריהו, הכולל 100 מערות קבורה עתיקות במיוחד שהתגלו רק בשנות הארבעים. באשר לבתי העסק שבכפר, ניתן למצוא בו כמה עסקים פרטיים, המופעלים על ידי המקומיים עצמם וגם חנויות שונות, הפתוחות לאורך השבוע. מרבית תושבי כפר שמריהו משתמשים בשירותים המוצעים בהרצליה עצמה, ברעננה או בתל אביב הסמוכה.

כפר שמריהו נחשבת לאחת מהשכונות היוקרתיות ביותר בישראל. שכונה של משקים, וילות, בתים מפוארים ויוקרתיים. כפר שמריהו ממוקמת צפונית מזרחית לשכונה היוקרתית – הרצליה פיתוח. היא נוסדה בשנת 1937, בתחילה כישוב חקלאי לכן ניתן למצוא בה לעיתים אף משקים למכירה. עם הזמן הפכה לישוב של בתי יוקרה וניתן למצוא בה מגוון של בתים, וילות ולעיתים גם משקים למכירה. בכפר שמריהו מגרשים ואף משקים המוצעים למכירה לבנייתן של וילות יוקרתיות בשטח שנע בין 1 דונם ל 10 דונם הישוב נחשב לאחד הישובים המבוקשים ביותר בארץ בקרב בעלי הממון. בישוב קיים בית ספר יסודי משותף, גני ילדים, מרכז מסחרי וספריה ציבורית.

רקע הסטורי
כפר שמריהו נוסד בשנת 1937, על ידי חמישים וחמש משפחות ציוניות, אשר הגיעו לארץ ישראל, בעליה החמישית, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. המייסדים, אנשים משכילים מאוד, רובם מבתים מבוססים, בחרו בחקלאות כאורח חיים להגשת חזונם. בסיוע חברת רסקו, תכננו ובנו את הבתים והמשקים הראשונים. בהמשך, לאחר מלחמת העולם השנייה, בסיוע חברת עמידר, נקלטו בכפר עוד עשרים וארבע משפחות ניצולי שואה, אשר הקימו משקי עזר ושלבו מלאכות שונות עם חקלאות.
בשנות החמישים, במסגרת התוכנית ליישוב הכפרים, הורחבה תוכנית הפיתוח והוקצו אדמות מדינה לבנייה פרטית, לבעלי מקצועות חופשיים.
במשך כל שנות קיומו שמר היישוב על מאפיינים קהילתיים, אשר רובם, במאפיינים קצת שונים, מתקיימים גם היום. לימים הוקם במרכז היישוב מועדון ספורט, הכולל מגרשי טניס, ברכת שחיה מקורה וחדרי כושר וחוגים, הוקם בית ווייל – מרכז תרבות ופנאי, הכולל מגרש כדורסל ממוזג, חדרי חוגים, אודיטוריום להצגות ולקונצרטים וספרייה עירונית.
בשנת 1958, בשיתוף עם מושב רשפון השכן מצפון, הוקם בי"ס יסודי (א' – ח'), אשר פעיל ומצליח גם היום ומשרת את הישובים כפר שמריהו, רשפון וגליל-ים ונחשב למתקדם ולאחד הטובים.

מקור שם הרשות
הישוב נקרא על שמו של העסקן הציוני דר' שמריהו לוין (1867 – 1935).
דר' שמריהו לוין נמנה עם השוחרים הראשונים לאגודת הידידים של האוניברסיטה העברית. ב-1911 נבחר להנהלה הציונית העולמית בקונגרס הציוני העשירי. בימי מלחמת העולם הראשונה פעל בארצות הברית ובקנדה להפצת תעמולה ציונית ובין היתר ערך את השבועון התורן (יחד עם י"ד ברקוביץ').
ב-1919 שימש ראש מחלקה בהנהלה הציונית בלונדון. בשנת 1920 השתתף בוועידת לונדון, ונבחר שם לחבר הוועד הפועל הציוני והועמד בראש התעמולה לקרן היסוד. בתום המלחמה חזר לאירופה וישב בברלין, שם השתתף בהקמת הוצאת הספרים "דביר".
בשנת 1924 עלה לארץ ישראל, התגורר בחיפה והיה פעיל בחיים הפוליטיים והתרבותיים בארץ, ואף יצא למסעות הסברה ברחבי העולם כמנהל מחלקת ההסברה והתעמולה של קרן היסוד. הוא כתב בעיתונים "הארץ", "על המשמר", "פלסטיין פוסט", "מערכות".
נפטר בשנת תרצ"ה (1935), ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
משמעות סמל הרשות
סמל הישוב כולל את השם "כפר שמריהו", איור "בית לוין" – בית העם, אשר נבנה ב-1939.
הסמל נשען על מראה השדה המעובד ולצדו החבצלת – אות לעבודת האדמה ולשמירת הטבע.

דף הפייסבוק – כפר שמריהו: https://he-il.facebook.com/kfar.shemaryahu/
אתר האינטרנט – כפר שמריהו: http://www.kfar-shemaryahu.muni.il/
אתר בית ראשונים – כפר שמריהו: http://www.weilcenter.org.il/?CategoryID=164
אתר מרכז וייל – כפר שמריהו: http://www.weilcenter.org.il/
אירועים קהילתיים – כפר שמריהו: http://www.weilcenter.org.il/?CategoryID=313
ספרייה – כפר שמריהו: http://www.weilcenter.org.il/?CategoryID=303&ArticleID=189
דואר ישראל – כפר שמריהו: http://www.kfar-shemaryahu.muni.il/?CategoryID=501&ArticleID=476
בית מרקחת וקופת חולים – כפר שמריהו: http://www.kfar-shemaryahu.muni.il/?CategoryID=629
בנקים – כפר שמריהו: http://www.kfar-shemaryahu.muni.il/?CategoryID=630
המועצה הדתית ובית הכנסת – כפר שמריהו: http://www.kfar-shemaryahu.muni.il/?CategoryID=310
רשות עסקים – כפר שמריהו: http://kfar-shemaryahu.rishui-asakim.co.il/
מחלקת הנדסה – כפר שמריהו: http://www.kfar-shemaryahu.muni.il/?CategoryID=191